פסק דין גולומב, ירושלים

משרדנו מייצג בעלים של 112 דירות, ברח' גולומב 23 בירושלים. הפרויקט כיום נמצא לאחר חתימת 100% מבעלי הדירות על הסכם פינוי בינוי עם חב' אזורים ולפני קבלת היתר בניה.

ואולם, טיפול משרדנו החל ביצוג הבעלים  בתביעה כספית של ל 10 מיליון ₪ שהוגשה בידי חב' גדיש תשתיות, בתחילה כנגד חברי נציגות הבעלים, ובהמשך כנגד 158 בעלי הזכויות בדירות.

התובעת טענה כי בעלי הדירות התחייבו מולה שהיא תהיה היזמית של פרויקט פינוי בינוי. התיבעה הוגשה לאחר ששנים רבות הפרויקט לא התקדם והבנין התפרק, עד שעירית ירושלים התגייסה לקדם את הפרויקט ולתכננו באמצעות כספים שהעמיד משרד השיכון. הסכמת בעלי הדירות כי עירית ירושלים תבצע את התכנון היוותה לטענת התובעת הפרה של התחייבות הבעלים.

בית המשפט קיבל את עמדת בעלי הדירות, אשר יוצגו בידי עוה"ד ליבן קובי, ודחה את התביעה.

ביהמש קבע כי התשתית העובדתית מעלה כי בשום שלב לא נעשה בין התובעת לבין הנתבעים או מי מהם הסכם מחייב בנוגע לקידום הפרויקט ובכלל זה לכך שהתובעת תשמש כיזמית הפרויקט.

ביהמ"ש קבע כי טענות התובעת לגבי חוסר תום לב של בעלי הדירות נטענו באורח גורף, לעיתים בערבוביה, ולא אחת על דרך של העלאת סיסמאות שלא תמיד הוברר מה הטענה העובדתית הספציפית העומדת בבסיסן. עוד נקבע כי לא הונחה כל תשתית למצגי שווא או להבטחות שווא מצד הדיירים כנטען. העובדה שבסופו של יום לא הבשילו הדברים לכלל התקשרות עם השותפות, אין בה כדי להעיד שהנתבעים, או מי מהם, התנהלו לכתחילה בלא כוונת התקשרות כנטען.

עוד קבע בית המשפט כי בעלי הדירות התנהלו באופן עניני,  ובכלל זה נוכח המצב העגום אליו נקלעו הדברים, והתפתחויות בפרויקט שחלקן היו אף באשמת התובעת, אשר חדלה מלפעול ובאופן שהותיר את הדיירים, למעשה, מול שוקת שבורה.

בית המשפט דחה את התביעה ופסק  כי:

"תביעת התובעת נמצאה בלתי מוצדקת, בכלל ובמתכונתה המתוקנת כפי שהוגשה נגד 158 נתבעים בפרט. התנהלות התובעת עוררה לא אחת קשיים משמעותיים, בכלל זה בהעלאת טענות גורפות כלפי כלל הנתבעים, בהעלאת טענות שנמצאו חסרות בסיס, ובניהול הליכים גם כלפי מי שהתברר כי אין ולא היתה להם יד ורגל בהתנהלות מולה. התביעה הועמדה על סכום עצום – 10 מיליון ₪ – על המשמעות העולה מכך לצד הנתבע. היקף העבודה שנדרש במסגרת ההליכים היה ניכר ומשמעותי. נדרשה התייחסות ללא מעט בקשות והליכי ביניים. התקיימו מספר לא מבוטל של דיונים. שמיעת ההוכחות נפרסה על פני ארבע ישיבות. נשמעו עדים רבים, בעלי דין ואחרים, לרבות נותני חוות דעת ותעודת עובד ציבור. הוגשו סיכומים בכתב ונעשו השלמות בעל פה בישיבה נוספת שנקבעה לשם כך. היקף העבודה היה ניכר וחריג במיוחד ביחס לקבוצת הנתבעים שיוצגה במאוחד. זאת בשים לב בין היתר לריבוי הנתבעים שיוצגו יחד על שנדרש בשל כך, להיקף הראיות שהגישו ובכלל זה גם חוות דעת שמאית. "

מתוך ת"א 23189-06-15 גדיש תשתית ובנין (1992) בע"מ נ' מזרחי ואח'

פסק דין גולומב